מגנטו התחיל כנבל אכזרי עם קסדה מבריקה ותשוקה לשלוט בעולם – אבל לאורך השנים הוא הפך לאחת הדמויות העמוקות, המטלטלות והמרתקות ביותר ביקום של מארוול. מתלמיד שואה שראה את האנושות בשפל המדרגה, ועד שליט אכזר שמוכן להילחם על עתיד המוטאנטים – מגנטו עבר מסע שאין שני לו בקומיקס.
הופעת הבכורה של מגנטו – X-Men #1 (1963)
כאמור, מגנטו, דמות המזוהה עם עומק מוסרי ואי-ודאות ערכית, נולד מדמיונם של סטן לי וג'ק קירבי. כבר בגיליון הראשון של האקס-מן, מגנטו התפרץ לבמה והבהיר שהוא כאן כדי לשלוט וכמתנגד הראשון של קבוצת ה-X-mem. הוא הביא לעולם הקומיקס את הרעיון שמוטאנטים לא בהכרח רוצים לחיות בשלום עם בני האדם. הופעה זו סימנה את תחילתה של דמות שעתידה להתפתח הרבה מעבר לנבל רגיל-עידן שבו הנבל הראשי הוא לא רק חזק, אלא גם אידאולוגי. יצירתו שיקפה את המודעות ההולכת וגוברת של אותה תקופה לסוגיות חברתיות מורכבות, והציבה אותו כדמות שתאתגר לא רק את האקס-מן, אלא גם את הקוראים, עם פילוסופיה עשירה ודילמות מוסריות נוקבות.
הכוחות של מגנטו מורכבים. כמוטאנט עם היכולת לייצר ולשלוט בשדות מגנטיים, הוא נחשב לאחד החזקים ביקום של מארוול, אך מה שמגדיר אותו באמת היא הפילוסופיה שלו. מגנטו רואה במוטאנטים את השלב הבא באבולוציה האנושית ודוגל בעליונותם ובזכותם לשלוט. עמדתו מנוגדת לחלוטין לזו של פרופסור אקס, המטיף לדו-קיום בשלום. הפער הזה הוא בסיס למתח דרמטי מתמשך בעלילות רבות של האקס-מן. המסע של מגנטו מנבל לאנטי-גיבור (ולעיתים לגיבור) משקף שינוי מתמיד בתפיסתו על זכויות המוטאנטים, על השימוש בכוח ועל הצדק בעולם שפוחד מן השונה ורודף אותו.
בחוברת Uncanny X-Men #150 מ-1981 התחילה ההבנה שלנו שמגנטו הוא הרבה מעבר לנבל קומיקס טיפוסי. הסיפור גילה שהוא ניצול שואה, אב שכול, ואדם שבחר בדרך קשה מתוך כאב עמוק. פתאום, הפסקנו לראות מולנו נבל – אלא דמות טרגית, אנושית ומורכבת.
בחוברת Uncanny X-Men #200 מ-1985 מארוול הביאו מהלך מפתיע כשמגנטו מצא את עצמו עומד בראש בית הספר של אקסבייר ומנהיג את ה–New Mutants. אחרי משפט דרמטי על פשעיו, הוא מקבל הזדמנות מחודשת – לתקן, להנהיג ולהוכיח שהוא מסוגל להשתנות. הסיפור הזה פתח עידן חדש של גאולה לדמות שכל כך אהבנו לשנוא.
דמותו של מגנטו אינה רק יצירה בדיונית, אלא גם מראה לרעיונות ודמויות מהמציאות. הסופר כריס קלרמונט, שפיתח רבות את סיפור הרקע של מגנטו, הושפע מדמויות היסטוריות כמו מנחם בגין. השראה זו ניכרת גם בהתפתחותו של מגנטו – מדמות לוחמנית לדמות המחפשת פתרונות מורכבים יותר, גם אם עדיין פועלת מתוך מציאות מוסרית סבוכה. פרשנים רבים גם השוו בין מגנטו למלקולם אקס – עם עמדתו הלוחמנית בנוגע לזכויות מוטאנטים – לעומת פרופסור אקס, שמזכיר את מרטין לותר קינג ג'וניור בתפיסתו על דו-קיום ושלווה. קלרמונט עצמו אישר את ההשוואות, אך ציין שההשראה העיקרית הייתה דווקא חוויית השואה – והאופן שבו אדם מגיב לרוע בלתי-נסבל. השילוב הזה של השראה היסטורית ודמיון יוצר, הפך את מגנטו לדמות שמספקת לא רק בידור, אלא גם חומר למחשבה בנושאים של צדק, זכויות האדם, והמאבק באפליה.
מגנטו ב-Secret Wars
למגנטו היה תפקיד מפתח בסדרה של אירוע ה-Secret Wars הראשון. לאחר שמגנטו בנה מחדש את תחנת החלל שלו, הוא, יחד עם גיבורים ונבלים רבים, הועברו לאזור מסתורי של מרחב-זמן הרחק מכדור הארץ. שם, מול עיניהם, גלקסיה שלמה הושמדה על ידי כוח בלתי נראה, פרט לכוכב אחד, שסביבו נוצר כוכב חדש בשם "עולם הקרב" (Battleworld). קול מסתורי הצהיר: "אני ה-Byonder! השמידו את אויביכם ותגשימו כל משאלה!" – וכך החלה "מלחמה סודית" בין הדמויות. הגיבורים ראו במגנטו נבל, ולכן הוא פרש מהמאבק המרכזי והקים מבצר עצמאי. הוא התחיל להרהר בקשר האפשרי בין מוטאנטים לבני אדם – דבר מפתיע עבור מי שראה תמיד בעליונות המוטאנטים. הוא נאבק בגיבורים, חטף את ווספ ואף ניהל איתה קשר רומנטי. בשלב מסוים, לקח על עצמו לעקוב אחרי גלקטוס, ובמאבק נגדו חבר בעיקר לאקס-מן.
מגנטו מצטרף לאקס-מן ומנהיג את הניו מוטאנטס
כאמור, לאחר שנים רבות שבהן היה אויבם המושבע של האקס-מן, מגנטו עבר מהפך דרמטי והצטרף לשורותיהם. השינוי התרחש לאחר מותו (הזמני) של צ'ארלס אקסבייר, חברו ויריבו הפילוסופי, שהעביר את ניהול בית הספר לצעירים מחוננים לידיו של מגנטו. צעד זה נבע מתוך תקווה שמגנטו ימשיך את דרכו ויגן על הדור הבא של המוטאנטים.
במסגרת תפקידו החדש, מגנטו הפך למנהיג של קבוצת ה"ניו מוטאנטס" – קבוצת מוטאנטים צעירים ומתבגרים שלמדו להשתמש בכוחותיהם ולפעול כצוות. בתחילה, חברי הקבוצה התקשו לקבל את מנהיגותו בשל עברו הרדיקלי, אך בהדרגה למד מגנטו לגלות אחריות, חמלה ואף לפעול בדרכים מתונות יותר. תפקידו כאיש חינוך הדגיש את הצדדים האנושיים והמורכבים באישיותו, והראה שהוא מסוגל לשנות את דרכיו.
עם זאת, מגנטו התקשה לשמור על נאמנות מוחלטת לדרכו של אקסבייר. ככל שהעולם הפך עוין יותר כלפי מוטאנטים, הוא שב ואימץ לעיתים רעיונות תקיפים יותר – מה שהוביל לעימותים חוזרים ונשנים עם גיבורים אחרים. תקופתו כמנהיג הניו מוטאנטס נחשבת לאחת התקופות האנושיות והעמוקות ביותר במסע חייו, שבהן נבחנה יכולתו להשתנות באמת ולשמש כמורה דרך – לא רק כלוחם.
מגנטו - קומיקסים שחשוב להכיר
God Loves, Man Kills (1982)
הכותרת עצמה – God Loves, Man Kills – היא סתירה טרגית, שמגלמת את לב הסיפור: כמה רחוק אדם מוכן ללכת בשם עקרונות שהוא משכנע את עצמו שהם "אלוהיים", גם אם משמעותם הרס, רדיפה ורצח. הוא רומן גרפי עצמאי בעולם ה-X-Men, שנכתב על ידי כריס קלרמונט, אחד היוצרים המשפיעים ביותר על המיתולוגיה של האקס-מן, ואוייר על ידי ברנט אנדרסון. הסיפור יצא כחלק מסדרת "Marvel Graphic Novel" והוא נחשב עד היום לאחד הסיפורים החשובים והבוגרים ביותר בתולדות הקבוצה. בשונה מהקו המרכזי של הסדרה, כאן הקונפליקט הוא נגד שנאה, גזענות ודמגוגיה דתית קיצונית, בדמותו של רוורנד ויליאם סטרייקר, מטיף כריזמטי הפועל להשמדה שיטתית של מוטנטים בשם "רצון האל".
הכתיבה של קלרמונט חדה, בוגרת, ונוגעת בנושאים של שנאה דתית, פוליטיקה, חינוך, ויחסי רוב-מיעוט. הטקסטים ריאליסטיים, הדמויות מדברות בשפה מורכבת אך נגישה, והעלילה נבנית במתח הדרגתי שמשקף את תחושת הסכנה הגוברת.
הדמויות אינן מצוירות בסגנון גיבורי-על מצועצע, אלא כבני אדם אמיתיים – עייפים, כועסים, דואגים, פגיעים.
Planet X (New X-Men #146-150, 2004)
Planet X הוא סיפור השיא בקו העלילה של גרנט מוריסון בסדרת New X-Men – ריצה שהחלה בשנת 2001 והביאה עמה רענון רדיקלי לעולם האקס-מן. העלילה נפרשת על פני גיליונות 146-150, ובמרכזה חזרתו המטלטלת של מגנטו תחת זהות בדויה, ה"סאבאטור" קסורן.
החשיפה שמגנטו הסתתר במשך חודשים תחת זהותו של קסורן והוליך שולל את תלמידי אקסבייר והקוראים כאחד, היא אחד הרגעים המרעישים ביותר בהיסטוריית האקס-מן. הסיפור מהווה פירוק עמוק של דמותו של מגנטו לא כ"אנטי-גיבור מורכב", אלא כאדם שהתמסר לחלוטין לטוטליטריות, שנאה והשמדה. אם בכל השנים הקודמות מגנטו הוצג כטרוריסט אידיאליסט, כאן הוא נעשה כמעט מראה מעוותת של האידיאולוגיות שהניעו אותו. Planet X הוא לא רק סיפור סיום עוצמתי לריצת מוריסון – אלא טרגדיה מודרנית. זהו סיפור על מה קורה כשחזון הופך לדת. מגנטו נופל כאן לא כי הוא נחלש – אלא כי הוא איבד את עצמו. והנפילה הזו מטלטלת, מפחידה, אבל גם אנושית.
Mutant Genesis (X-Men #1-9 by Chris Claremont and Jim Lee)
Mutant Genesis הוא קו הסיפורים שפתח את סדרת X-Men Vol. 2. כריס קלרמונט איחד כאן כוחות עם ג'ים לי, הכוכב החדש של מארוול בזמנו, לסיפור פעולה גדול מהחיים, צבעוני, עמוס דמויות, קרבות, דרמה ו… מגנטו. הרבה מגנטו. Mutant Genesis עוסק בשובו של מגנטו לא כנבל אכזר, אלא כמנהיג אידיאליסטי שמנסה להקים אומה עצמאית למוטנטים באי אסטארו (Asteroid M). כשהעולם מגיב באיומים ובחשד, הוא מאבד שליטה, והעימות עם האקס-מן, כולל פרופסור אקס, מתלקח. מעבר לאקשן, Mutant Genesis עוסק בבעיות קלאסיות של האקס-מן: אפליה, זהות, אידיאולוגיה מול מוסר, ומאבק פוליטי אל מול מאבק פנימי. זהו סיפור על תקווה שנופלת לקצה, על מנהיג שרוצה להציל את עמו ומאבד את עצמו בדרך.
Fatal Attractions (1993)
Fatal Attractions הוא קו עלילה רחב ודרמטי שבמהלכו מגנטו חוזר למרכז הבמה – לא כאנטגוניסט קלאסי, אלא ככוח פוליטי, צבאי ואידיאולוגי שמהווה איום מהותי על הסדר העולמי. האירוע מסמל לא רק את שובו של מגנטו, אלא גם את השבר הסופי ביחסים בינו לבין צ'ארלס אקסבייר.
העלילה מתפצלת בין כל כותרות האקס-מן, אך הנרטיב המרכזי נע סביב שובו של מגנטו והשקת משדר אלקטרומגנטי שמכבה טכנולוגיה על פני כדור הארץ. הקרב המכריע מתרחש ב-X-Men #25, שבו צוות האקס-מן עולה אל אסטרואיד M כדי להתעמת עם מגנטו.
הכתיבה של ניצ'זה ולובדל רוויית דרמה מוסרית, עימותים רגשיים ודילמות אתיות. למרות שינויי אמנים בין החוברות, הסגנון הכללי של Fatal Attractions נושא חותם של תחילת עידן האקס-מן של שנות ה-90: דרמה ויזואלית, צבעים חזקים, תנועות מוגזמות, והדפסים הולוגרפיים על הכריכות (שהיו חלק מקמפיין שיווקי גדול).
סיפור אפי, אפל ובלתי נשכח, שמציב את מגנטו ואת פרופסור אקס מול עצמם ומול האמת הקשה של חלום מוטנטי שהולך ונעלם.
The Trial of Magneto (Uncanny X-Men #200, 1985)
The Trial of Magneto הוא סיפור מכונן בהיסטוריה של האקס-מן, שבו מגנטו עומד למשפט בפני בית הדין העולמי בצרפת על פשעי העבר שלו נגד האנושות. כריס קלרמונט לא יוצר פה סתם עימות סוער בין גיבורים לנבל, אלא רגע של בחינה מוסרית, פוליטית ואישית של אחת הדמויות המורכבות ביותר ביקום מארוול.
מגנטו מוסגר על ידי חבורת נבלים, אך במקום לברוח, הוא בוחר להיכנע ולעמוד למשפט בפני גוף משפטי בינלאומי. במהלך המשפט, צוות האקס-מן מגן עליו – לא במובן המשפטי, אלא מוסרי.
מגנטו נראה אנושי, רגשי, פעמים רבות שבור, אך שומר על כריזמה אימתנית. העיצוב של אולם המשפט בפריז והעימותים בין הדמויות חזותיים, אך ריאליסטיים ומשתלבים היטב עם הטון ה"פוליטי-אישי" של הסיפור. דיון מוסרי אמיץ, מלא נשמה, שמעצב מחדש את אחת הדמויות הגדולות בקומיקס. רגע קלאסי שאינו דוהה עם השנים.
